חדשנות מהעבר: קירור מבנים באמצעות איוורור פאסיבי

באקלים הישראלי הקשוח שאנחנו מכירים כיום, קשה לדמיין חיים ללא מזגן או אוורור מכני, ששילובם במבנה יכול לייצר עבורנו בדיוק את "מזג האויר" בו אנו מעוניינים בתוך החלל הסגור. אך האמת היא שבמשך אלפי שנים הסתדרו בני האדם שחיו באיזורנו באמצעות פיתוח שיטות אוורור טבעיות, המנצלות את מאפייני האקלים המקומי. בעבר, אדריכלים ומתכננים לא יכלו להסתמך על אמצעים אקטיביים, וכדי לייצר נוחות תרמית בחללי המחייה נדרשו לשלב פתרונות פאסיביים מתאימים בתכנון הכולל של המבנה.

לצורך כך, טכנולוגיות אוורור עתיקות שולבו בעיצוב המבנה ודרשו אפס השקעה של אנרגיה לאחר ההקמה. האדריכלים התייחסו ללחצי האוויר, לכיווני זרימת האוויר ולסביבה האקלימית החיצונית ומיקמו בהתאם את הפתחים במעטפת הבניין. דוגמה נפוצה לאורך ההיסטוריה היא איוורור באמצעות כיפה עליונה בעלת פתחים. טכניקת איוורור זו מבוססת על הנטייה של אוויר חם לעלות למעלה, בשל הפרשי לחץ האוויר בטמפרטורות השונות. כאשר לאוויר החם שעולה למעלה אין נתיב יציאה והוא נלכד בחלק העליון של המבנה, נוצר ריכוז של חום סמוך לגג, ועומס החום בתוך החלל גובר. במבני הכיפה העתיקים יושמו פתחים בדפנות, וכך נוצרה תנועה נכונה ונעימה של האוויר במבנה. תנועת האוויר הצח מעודדת אידוי של טיפות זיעה מהעור ובכך מאפשרת למנגנון הקירור הטבעי של הגוף לפעול בצורה מיטבית.

הפתחים ששולבו בכיפות המסגדים עוצבו לרוב בצורה של משרביות דקורטיביות שגם תרמו למראה הייחודי ולאסתטיקה של המבנה. דוגמה לכך ניתן לראות בתמונה של כיפת מסגד בפקיסטן, הממחישה כיצד שילוב של חשיבה על אקלום פאסיבי עוד בשלב תכנון המבנה יכולה להוביל לפתרונות עיצוב מרשימים ויצירתיים.

גם כיום ניתן לראות שימוש בטכניקות דומות המשולבות במבנים מודרניים, תוך שילוב עם טכניקות מתקדמות כמו מאווררים המסייעים לערבול האוויר בתוך החלל ומייצרים נוחות תרמית. כך, למשל, באולם הספורט בבית ספר נוף-גליל בפרוד, בו השילוב של פתחים תחתונים ועליונים עם מאווררים מתקדמים של חברת Big Ass Fans מייצר תנאים אופטימליים לפעילות. לקריאה נוספת על התייעלות אנרגטית באמצעות שילוב מאווררים באולמות ספורט במועצה איזורית עמק יזרעאל, מוזמנים להיכנס לכתבתנו בנושא.